עונת השיבה לבית הספר פירושה מורים חדשים, כלי כתיבה חדשים, חברים חדרים, ובמקרים רבים אף הידבקות בכינים. אלו אינם החברים אותם מעוניינים הורים שילדיהם ישיגו, והם נוקטים בצעדים רבים להקפדה על צעדי הימנעות מהידבקות.
מכת ההידבקות בכינים היא תופעה נפוצה מידי שנה, וכשילדים נדבקים בכינים בגן או בבית הספר, קיים סיכוי גבוה שגם ההורים יושפעו מהמצב. אך כשילדים מגיעים הביתה עם "החברים" החדשים בעלי ששת הרגליים, ניתן לשים קץ לידידות מפוקפקת זו, כמו גם למנוע את אפשרות הדבקת ההורים עצמם, באמצעות מספר צעדים.
הבנת כינים
כינים הם חרקים קטנים חסרי כנפיים החיים על הקרקפת וניזונים מהדם. הם מתבגרים בתוך עשרה וימים ולאחר מכן מתחילים להתרבות. נקבות מטילות מספר ביצי כינים ויכולות לחיות על הראש והשיער עד חודש. הכינים מתרבות באמצעות הדבקה במגע ראש אל ראש, ושיתוף אביזרי שיער כגון מסרקים, מברשות, כובעים וסיכות.
שהייה בגן או בבית הספר, כמו גם השתתפות בפעילויות שלאחר הלימודים כגון מסיבות פיג'מות, חוגים ופעולות בתנועות נוער, משחקים עם חברים וביקורים משפחתיים, הם המקומות והפעילויות הנפוצים ביותר בהם יכולים ילדים להידבק בכינים ולהעבירם הלאה, בדרך כלל להוריהם המטפלים בהם.
זיהוי הידבקות ההורים בכינים
ראש מלא בכינים הוא מצב שאינו נוח, עלול למנוע שינה וריכוז, ובמקרים מסוימים להוביל אף לבעיות שליטה במצב הרוח. הורים המבקשים לדעת אם נדבקו בכינים מילדיהם, מזהים את התופעה באמצעות מעקב אחר מספר תסמינים.
התסמין הידוע ביותר הוא גירוד תכוף של הראש, אך עדיין שלושים אחוזים בלבד מההורים מודעים לכינים למרות תסמין זה. הגירוד אינו נגרם על ידי שהיית הכינים על הקרקפת או עקיצתן, אלא כתוצאה מאלרגיה לכינים, ולכן אם אדם אינו אלרגי, הוא עשוי שלא להתגרד וכך לא לגלות את ההידבקות אצלו או אצל ילדיו. התחושה עשויה להיות של "דברים זזים" על הראש, או תחושת דגדוגים.
במקרים מסוימים עשויה להופיע פריחה על החלק האחורי של הצוואר, הנגרמת כתוצאה מתגובה ללשלשת כינים. לעיתים נקודות זעירות שחורות של צואת כינים מתגלות על כריות המיטה או על הצווארונים.
השיטה הטובה ביותר לגלות הידבקות בכינים היא ביצוע בדיקות תקופתיות עם מסרק כינים, וזיהוי הכינים הנצמדות אליו. מומלץ להשתמש במסרק כינים לבן בעל שיניים ברוחב של לא יותר מ-0.3 מילימטר, כך שניתן יהיה לגלות את הכינים בקלות.
מחקרים הראו שבדיקות המבוצעות באופן קבוע לגילוי כינים, יעילות כמעט פי ארבע מאשר בדיקה ויזואלית ידנית לאיתור כינים חיות. הכינים מגיעות לאורך הנע סביב שניים עד ארבעה מילימטרים, אך כינים שאינן בשלות הן אפילו קטנות יותר, ושוהות סמוך לקרקפת. ההסרה היעילה ביותר שלהן היא באמצעות סירוק.
אמצעי מניעה
הקפדה על בדיקות קבועות לגילוי כינים, ושמירה על היגיינת ראש ושיער, לא תסייע למניעת ההידבקות בכינים. רק השימוש בחומרי הגנה נגד כינים, המוכחים קלינית, מסייעים להגנה מפני הידבקות. את החומרים המתאימים יש למרוח לפחות פעמיים בשבוע, לשם הגנת הילדים וההורים מפני הטפילים, שבירת מחזור החיים שלהן והריגתן לפני שהן מספיקות להתרבות.
חומרים אלו צריכים לשמש כחלק משגרת היגיינה קבועה, כמעט כמו צחצוח שיניים או חפיפת הראש עם שמפו רגיל. בנוסף יש לוודא כי חפצי הילד, במיוחד כובעים, מעילים וצעיפים, אינם מונחים בשטחים משותפים.